BRCA My Story

 אם הגעתם לכאן, אז ככל הנראה מעניין אתכם שני דברים:

1) מה זה בכלל BRCA? 

2) הקשר שלי לסיפור הזה

 מה זה BRCA?

 (מי שזה כבד לו מידי יכול לדלג לסיפור שלי ישר)

לכל אדם יש קוד גנטי אשר מרכיב אותו  ומאפשר לו לגדול ולהתפתח באופן תקין 

 הקוד הגנטי מורכב מגנים, כאשר לכל אדם יש שני עותקים מכל גן, גן אחד מכל הורה.

מאחר שלכל הורה יש סיכוי להעביר רק חצי מהגנים שלו לילד, כל הורה עם פגם גנטי יכול להעביר לילד שלו 50% סיכוי לקבל את הפגם.

BRCA- זה שם כולל לגן שמעלה סיכוי לסרטן שד

יש שני גנים עיקריים שיודעים עליהם BRCA1, BRCA2 ולמרות השם שלהם ואולי חלקכם לא יודעים אבל תפקידם הוא בדיוק ההפך.. יש להם תפקיד משמעותי במניעת סרטן השד.

הם עוזרים לתקן חלקים שבורים בקוד הגנטי אשר עלולים להוביל לסרטן ולגידולים לא מבוקרים. גנים הללו הם מדכאי גידולים סרטניים.

לפעמים אצל אנשים מסויימים הגנים האלו אינם עובדים כמו שצריך, מה שנקרה מוטציה בגן. 

חלק קטן מהאנשים 0.25% מהאוכלוסיה הכללית, ״ברת המזל״ היא נשאית של מוטציות בגנים האלו ואני בתוכם ולכן ברגע שיש מוטציה האפשרות לתקן את הקוד השבור יורדת מאוד ויש סיכון מוגבר לפתח סרטן שד ושחלות.

מה הסיכון?

אחת מכל שמונה נשים, 12% תאובחן עם סרטן שד במהלך חייה ללא גן הפגום

 אך.. מי שנושאת את הגן הפגום יש ל סיכון מוגבר יותר. 55%-65% סיכון לחלות  בסרטן שד עם גן לפני גיל 70 BRCA1 

ולמי שיש את המוטציה ב יש סיכון של 45% לחלות בסרטן שד. BRCA2

למי שרוצה לדעת עוד פרטים על הבדיקה לגילוי הגן ( עכשיו בסל) 

 ומחפשת תמיכה , אני ממליצה על הקבוצה הנהדרת של קארין אהרון- גנים טובים

הקבוצה הזאת תומכת בנשים נשאיות מרגע הגילוי וגם בנשים שחלו, היא עושה הרצאות ופעילויות נהדרות לסייע לנשים ולכן החלטתי שחלק מההכנסות של האתר יועברו אליהם, לתמוך בנשים עם ״הברכה הגנטית״

למידה נוסף אודות הגן אפשר למצוא גם בשיבא 

 הסיפור שלי

 הרומן שלי עם הגן מתחיל בגיל 29, הייתי רווקה והתחלתי עבודה נהדרת בחרת תרופות, ביליתי בתל אביב והיו לי חיים ממש רגילים ובעיות רגילות כמו כולם.

אפשר לומר שהחיים שלי היו דבש ועד לגיל 29, אף אחד מהמשפחה הקרובה שלי לא חלה או מת מסרטן, זה נראה כמו משהו ששייך למשפחות אחרות

יום אחד קיבלתי שיחה מאחותי הגדולה (גיל 37) שהיא גילתה גוש בחזה והוא סרטני, משם החיים שלי רצו על מסלול מהיר.

אני זוכרת שלא לקחתי את זה קשה, אמרתי לא נורא היא צעירה , גילתה את זה יחסית מוקדם, יש טיפולים טובים ואני עובדת באחת החברות הטובות בעולם לתחום סרטן השד, יהיה בסדר.

ואז הגענו לפרופ׳ איתן פרידמן שאמר שאחותי נורא צעירה וזה נראה לו כמו משהו גנטי, ישר אמרנו שלא יכול להיות אף אחד במשפחה לא חלה בסרטן שד עד אחותי, אז איך זה יכול להיות?

התחלנו בדיקות וגילינו שגם אני, אבא שלי ואחות של אבא שלי נושאים את הגן הזה ופשוט ככל הנראה היה לנו מזל... ואז ביום אחד נגמר המזל והוא פגש את אחותי, אכלה בריא, לא עישנה, לא שתתה, הניקה עד גיל שנתיים ו.. הכל לפי הספר.. הכל.

אחרי הבדיקה, אחותי התחילה במסע בדיקות ודי מהר הוחלט על סוג הטיפול הכמותרפי שהיא תעבור ואני? הייתי צריכה לקבל כמה החלטות מהירות, אחת מהן שדי לבזבז זמן יקר, ישר איך שהבנתי שזה גנטי וזמני עם האברים הנשיים שלי  ( שד, שחלות) קצוב, הצעתי לבן זוג שלי לברוח או להשאר ולהתחתן ואז ישר הריון וילדים... לא יודעת עד היום מה גרם לו לומר לי כן (כנראה נשב בקסמי 🥰), למרות הגנטיקה, למרות הדד ליין המאיים והבקשות שלי לילדים ומהר, אבל הוא נשאר.

את החתונה שלי אירגנו תוך כדי הטיפולים והניתוחים של אחותי עם חישוב שהיא כבר תעבור את הכל עד החתונה ותוכל לחגוג איתנו. אני כפי שכבר הבנתם לא בורכתי בהרבה סבלנות, הייתי בהריון ראשון ושלשה חודשיים אחרי החתונה כבר ילדתי את בני הראשון. אין ספק שזאת הייתה חתונה שמחה, קצת תחושה של הכל מאחורינו ואפשר אולי קצת לנשום לרווחה.

נשמנו קצת... ילדתי ואחרי חצי שנה חזרתי לעבודה בחברת התרופות בתקווה שהכל מאחורינו. זוכרת שטסתי לאילת לסייקל חברה של 3 ימים וביום ראשון איך שהגעתי קיבלתי שיחה מאחותי, זה חזר.. מצאו גרורה במח וצריך לנתח מהר. חזרתי גם אני בטיסה מהירה חזרה ישר לבית חולים לקוות שהניתוח יגמר בשלום. לא הרבה אחרי הניתוח גילו גרורות בעוד מקומות בגוף וכבר הבתי שסוף טוב לא יהיה כאן... אחותי עם 2 בנות מהממות וקטנות כבר לא תזכה לגדל אותם ואני? החיים שלי כבר לא יהיו אותו דבר... החיים כמו שהכרתי אותם השתנו.

ידעתי שאם עד עכשיו הייתי בהילוך מהיר, עכשיו אני על ספידים..נכנסתי שוב להריון ולצערי  בחודש חמישי אחותי נפטרה, הגן הארור הביס אותה אחרי פחות משנתיים. ילדתי את הבן השני שלי בשנה העצובה ביותר של חיי ובאמת שהוא היה תינוק מדהים, נולד בשקט ועם חיוך.

עכשיו ידעתי שהגן שלי, לא מחכה לאף אחד ואחותי ז״ל סללה לי את הדרך ואני חייבת לקחת את   חיי בשתי ידים. ברגע שהבן שלי היה בן שנה , יום אחרי היום הולדת שלו הוצאתי את החזה

 אבל כמובן שזה לא הכל!!

הגן הזה גם. יכול לגרום לסרטן שחלות וממנו אין ריפוי כמעט בכלל ולכן איך שילדתי את בני השלישי הוצאתי גם את החלקים האלו ממני. הכל כדאי להיות כאן עבור הילדים שלי.

היום אני בת 43, נשואה באושר ויש לי 3 בנים מקסימים ו 2 אחייניות מהממות ( הבנות של אחותי) ועד שהקמתי את העסק של הסבונים, לא באמת ישבתי לכתוב את הסיפור שלי.אני שמחה ממש שכעת מעבר להנאה שלכם ושלי מהשימוש בסבונים שלי, אני אוכל גם לעזור לעוד נשים נשאיות שעוברות ויעברו תהליכים דומים לשלי.

נ.ב תודה לבעלי היקר, גיא שבזכותו בכלל התחלתי עם הסבונים, אבל זה כבר סיפור אחר לבלוג שלי